אני מלמד כתיבה כבר כמה שנים טובות. מלמד מבנה הסיפור והמון ידע על איך בנוי סיפור. אבל דבר אחד הפריע לי שמעט מאוד מהתלמידים שלי יושבים על התחת וכותבים. ראיתי איך המחשבות שלהם, כל העקרונות והחוקים מרחיקים אותם מההנאה של לשבת ולכתוב ולהמציא דמויות וסיפורים. זה גם המסע שלי ומשבר הכתיבה שאני עברתי גם אני הפסקתי ליהנות מהכתיבה. ומבחינתי זה לא היה הגיוני. ואז, יום אחד שאלתי את עצמי איך הסופרים הגדולים עושים את זה, איך סטיבן קינג כותב כל הזמן, איך בשנות ה40 הסופרים הוציאו ספרים בקצב משוגע. חיפשתי חומרים באינטרנט, ולא מצאתי כלום. הם לא אומרים. הם רק אומרים שהם יושבים על התחת, לא חושבים וכותבים ושהם אוהבים את זה. זה שיגע אותי. הרי לא יכול להיות. מה הם מסתירים? הם לא מסתירים כלום. להיפך, הם אמרו כבר הכול.
זו הכול קשור למנגנון ההנאה. בנקודה זו התחלתי מסע חדש כמורה. יש שני קולות בראש. הקול הביקורתי שנמצא מקדימה והקול היצירתי שנמצא מאחורה. האחד אחראי, מסודר ורציונאלי. השני חלש, קטן ופרוע. בסדנה נלמד איך הכותבים הגדולים בעולם מנצחים את הקול הביקורתי ומצליחים לכתוב יום יום. הכותבים שבאמת מצליחים לסיים, הם אלה שמצליחים להתמודד איתו. ויותר מזה להעיר את הקול היצירתי ובכך ליהנות מהכתיבה. תלמידים רבים ניגשים לסדנאות. אך במקום ללמוד את הכלים להתמודדות עם הקול הביקורתי, הם ניגשים ללמוד כלים לבניית מחזה. אלה כלים חשובים ומהותיים לדרך, אבל מה יעזרו כל הכלים בלי לשבת על התחת ולכתוב. זה היסוד - לכתוב ואז לסיים. כל השאר אמור לעזור ולשפר את היצירה. אך עם הכלים עצרו את הכתיבה. אז הכלים לא עוזרים. כי הקול היצירתי לא רוצה מגבלות. הרבה פעמים הכלים האלה מעכבים את היצירתיות, סוגרים את הגילוי של הכתיבה ובעיקר מעירים את הקול הביקורתי. אם אתם חשים תסכול בכתיבה וזה מרגיש כמו עבודה לא רצויה תדעו שאתם נשלטים על ידי הקול הביקורתי. על הכותבים לחקור קודם את הקול היצירתי, את מקור ההנאה שלהם מהכתיבה. איך מתמודדים עם מחשבות של "זה משעמם." "מה הטעם?", "זה בזבוז זמן" ועוד הרבה אחרות. אצל כל אחת ואחד זה שונה. כותבים מפורסמים כותבים יצירה אחרי יצירה לטעמי זו צריכה להיות השאיפה שלכם. ליהנות מהכתיבה, לסמוך על הקול הפרטי שלהם, להתמסר לדמויות, ולסיים. בסדנה נלמד חמשת חוקי הכתיבה, את דרגות הכתיבה. נשאל מה תוקע אתכם? נלמד לכתוב בלי לתכנן תוכניות, או לפתח עלילה. נלמד איך להתחבר לקהל דרך הדמויות. נלמד טכניקות להכרת דמויות מבלי לכתוב להם ביוגרפיות. נלמד על פעולה מבלי לקרוא לזה פעולה. נלמד על עקרונות פסיכולוגיים שיחזיקו אתכם בזמן היצירה. נחזור לעבר, לימים בהם כותבים לא ידעו את כל החוקים. נלמד לא לשכתב. נלמד על טעויות של עבודה עם מחשב ומה הסכנה בו ומה נהדר בו. נלמד לוותר על המחזה הטוב. נלמד להתמודד עם פרפקציוניזם, נלמד לגנוב מיצירות מופת ולהיזהר מהם. נלמד טכניקות ונשלב אותם בכתיבה. והבונוס תוך כדי כתיבת יצירה מההתחלה ועד הסוף אני אשגיח על המבנה, אתם רק צריכים להגיע לסוף. זאת אולי תהיה הסדנה הכי קשה שתעשו. כי אתם מחויבים להתמודד עם הפחד והקולות בראש. המטרה שלי שתסיימו. אנחנו חותמים חוזה. אין טוב ורע יש להגיע לסוף.Adding {{itemName}} to cart
Added {{itemName}} to cart