בעבודה קשה תחכים

ראיתי ראיון שבו איזה אחד אמר שהוא שונא את המשפט ״אל תעבוד קשה, תעבוד חכם.״ הוא ציין שרוב הזמן אין לו מושג מה הוא עושה בכלל והוא לא יודע מה זה לעבוד חכם. רק כשהוא נותן עבודה קשה הוא מצליח להתקדם ומשם הוא מקבל את החוכמה לפעם הבאה. לעיתים נדמה שאנשים מיומנים עובדים חכם אז בצעירותי ניסיתי ללמוד מהמאסטרים קיצורי דרך. כי לא רציתי לעבוד כמו מטומטם. מה גיליתי? שאין קיצורי דרך, יש רק משחק טפשי של נדמה שאני מוצא קיצורי דרך. הבנתי שיש העמקה ויש מיומנות ועלי לכתוב ולכתוב. פעולה פשוטה לכאורה. הבנתי שהחוכמה של המיומנים נרכשה על ידי עבודה מאוד קשה וכאשר נחו ממנה הם הגיעו לתובנות. הסופר ויליאם פוקנר אמר ״על הצעיר ללמוד מטעויותיו ולא מדרכו של המאסטר״. כמורה לכתיבה אני יודע את מגבלותיי בהוראה. אני יכול ללמד כלים אבל את הזמן הדרוש לשימוש בהם ילמד התלמיד לבד. המחזות שכתבתי נכתבו בעבודה קשה עטופה בהרבה מיומנות שנרכשה לאורך השנים. לכן היום אני מצליח לכתוב מחזות טוב יותר ומהר יותר. ככל שהתקדמתי אני מרשה לעצמי יותר להסתמך על האינטואיציה שלי (חוכמה פנימית) אני כותב מתוך מה שאני יודע. עם הזמן אני יודע יותר. זנחתי את המבנה, זנחתי את הסינופסיס ואת העלילה. לא כי אני לא צריך אותם. כי הם בתוכי. עלינו לאמן את עצמנו מחדש לעבודה עיקשת. להתמדה, לתחרות מול עצמך. שהיא אינה מפורסמת ברשתות. ״אני נעלם, משמע אני יוצר.״ היום זה קל יותר מאי פעם לקצר את הדרך. זה לא קל לוותר על התחושה המפתה. אני עוד לא ראיתי כיצד אלו שמחפשים את קיצורי הדרך מחכימים. רק אלו שעבדו והחכימו, יודעים היכן לקצר את הדרך של עצמם. ואם לא מצאו קיצור דרך – יש להם את הסיבולת המנטלית לתת בעבודה הקשה.