8.4.23 – אני שוב רב עם הדמויות של המחזה כתבתי כבר שעה של מחזה. ועדיין אני לא יודע לאן המחזה הולך. משהו בו עובד ומשהו גם לא עובד בו. אף פעם לא כתבתי מחזה בצורה הזאת. כבר ביצעתי קריאה (על מה שיש) עם השחקנים שישחקו בו. הוא יפה. הוא עובד. הוא אפילו מרגש. אבל הוא צף בחלל שאני לא יכול לשפוט. זה לא רק אני, יש תחושה בחדר שמשהו חסר. משהו שיאגד את כל המחזה הזה ליצירה אחת. יש שם איזה בור שחור שאני לא מצליח לפצח. כתבתי את המחזה בלי תכנון. נתתי לדמויות להוביל אותי עד לרגע שבו משהו נעצר. פתאום. קאט. אין המשך. משהו לא מתקדם. משהו לא עושה את העבודה. המוח אומר – מטומטם שלא תכננת לפני שכתבת. הלב אומר – לא היית כותב את זה אם היית מתכנן. מערכת היחסים הזאת בין הילד שרק רוצה לשחק למבוגר שרק רוצה שהדברים יהיו במקום. אני בסטודיו משעות הבוקר, כותב ומוחק כותב ומוחק. לא משנה כמה אתה בקיא במה שאתה עושה – כל סיפור דורש ממך משהו אחר. במיוחד שאני כותב משהו שאני לא מכיר. אז איך תדע אם זה טוב אם אתה לא מכיר. יש פה חידה. יום יבוא ואני אכתוב פה שסיימתי אותו. מתי זה יהיה אני מקווה שממש בקרוב. זהו הייתי צריך לפרוק וירטואלית.
9.4.23 – קמתי מוקדם והופ לסטודיו. במשך שעה בהיתי במחזה בחוסר הצלחה. האינטואיציה שלי אמרה לי תכתוב מחזה חדש. אין בזה הגיון לכתוב משהו חדש. מי מבטיח שהדבר החדש יעבוד. אבל אחרי כמה מחשבות החלטתי שאכתוב מה שעולה לי בראש. כלומר, הפכתי את המחזה לפח אשפה של רעיונות. כלומר מה זה משנה מה נמצא בתוכו. מה שעולה תכניס ואז נראה מה עובד יותר טוב ומה לזרוק. ככה גם הוא התחיל. הקושי בכתיבה הוא העיסוק במה שחסר. עלינו להתעסק במה שעובד. לדעת להגיד את זה אני ממש אוהב. הבעיה שאם אני אוהב, אז מה אני אזרוק? אז חוכמה לכתוב משהו שתאהב יותר. נשמע סיזיפי וייתכן שזה מוטעה. אבל איכשהו זה עובד לי. הרי בתחילת הכתיבה של המחזה, הייתי משוחרר לתת לכל רעיון מקום. ככל שהתקדמתי לכתוב באופן חופשי הפך לקשה יותר. כבר אי אפשר להמציא מה שרוצים. יש עובדות, יש דמויות. מכאן החסימה. אז בעצם השחרור בכתיבה הוא להמשיך להתפזר לכל מיני מקומות. לדמיין שאני לא כותב מחזה אלא כל מיני אנקדוטות שאולי יתחברו למחזה. בסטודיו שלי תלוי המשפט "אל תתכנן, תהיה מאסטר' הכתיבה אל תוך החושך היא בדיוק זה. לכתוב כמו שעכביש בונה את המלכודת. ולראות אלו מהחלקים יתחברו ואלו לא. להגיד שזה לא מועך את השכל, לא אגיד. אבל לפחות כתבתי היום דברים חדשים שאולי עובדים טוב יותר.
